מייזרוביץ לודמילה ואח' נ' קו האופק שירותי אחזקה מקיפים (1999)בע"מ

1.לפנינו בקשה לאישור הסדר פשרה שהגישו הצדדים בקשר עם בקשת התובעות לאישור תביעתן כתביעה ייצוגית.

2. רקע עובדתי והליכים:

א. הנתבעת היא חברה העוסקת במתן שירותי ניקיון ואחזקה, התובעות הועסקו במסגרתה כעובדות ניקיון החל מ-12/7/05 ועד ליום 1/7/08.

ב. התובעות עתרו לתשלום פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת וכן עתרו לתשלום דמי הבראה וחופשה. בנוסף עתרו התובעות לתשלום פיצוי בגין אי הפרשה לקרן פנסיה כאמור בהוראות צו ההרחבה בענף הניקיון והתחזוקה (י"פ 2574 תש"מ עמ' 189) (להלן:"צו ההרחבה").

ג. הנתבעת החלה להפריש סכומים לקרן פנסיה עבור עובדיה החל מחודש ינואר 2008.

ד. בד בבד עם הגשת התביעה הגישו התובעות בקשה לאישור תביעתן כייצוגית ביחס לרכיב פיצוי בגין אי הפרשה לקרן פנסיה, בהמשך, הגישו הצדדים בקשה לאישור הסדר פשרה בתביעה הייצוגית, הבקשה נשואת ההחלטה שלפני (להלן:"הבקשה").

ביום 18/6/09 העבירה הנתבעת עותק מהבקשה לידי היועץ המשפטי לממשלה (להלן:"היועמ'ש") ולמנהל בתי המשפט, ביום 22/6/09 פרסמה פרסמה הנתבעת הודעה בדבר הבקשה (ראה הודעת הנתבעת מיום 15/7/09 בתיק).

ה. ביום 13/9/09 הגישה עמותת קו לעובד בקשה להצטרף כצד להליך שלפני.

ו.לאחר שהתקיים דיון בפני נתבקשו הצדדים להתייחס באופן מפורט לבקשת קו לעובד ולטענות שהועלו במסגרתה וכן נתבקשו לצרף מסמכים רלוונטים כפי שיפורש להלן.

להלן אפרש טענות הצדדים בהרחבה.

3.הבקשה לאישור התובענה כייצוגית:

א.כאמור הבקשה לאישור התובענה כיצוגית נסבה על אי הפרשת כספים לקופת תגמולים מכח צו ההרחבה, התובעות בקשו להגיש התביעה בשם כלל עובדי הנתבעת שהועסקו אצלה למעלה משישה חודשים ואשר החלו עבודתם החל מיום 1/11/01 ועד למועד מתן החלטה בתובענה הייצוגית, לחלופין עתרו המבקשות כי תקבע הגדרה אחרת לקבוצה.

ב. התובעות טענו כי בקשתן נסבה על סוגיה המעוררת שאלות משותפות של עובדה ומשפט ומשכך יש לברר התביעה כייצוגית.

ג. התובעות עתרו לפיצוי בשיעור של 6% משכרם החודשי של כלל עובדי הנתבעת בתקופה הרלוונטית לענייננינו.

ד. התובעות עתרו לכך שכל חבר מחברי הקבוצה הרלוונטית יהא רשאי להוכיח זכאותו לפיצוי באמצעות ראיות בכתב שתוגשנה למשרדו של בא כוחן אשר ישמש כממונה בהתאם לחוק תובענות יצוגיות.

ה. התובעות עתרו למתן צו עשה במסגרתו יגולו מסמכים הנדרשים לכימות התביעה, כגון רשימה הכוללת שמות עובדי הנתבעת, טפסי 106 ותלושי שכר של כלל עובדי המשיבה במועדים הרלוונטים לתביעה.

ו.התובעות עתרו כי יפסק לזכות בא כוחן שכר טרחה בשיעור של 15% מהסכום שיפסק במסגרת התובענה הייצוגית.

ז. הסעד האישי לגביו עתרה תובעת 1 עמד על סך של 5,670 ₪, הסעד האישי לגביו עתרה תובעת 2 עמד על סך של 6,350 ₪.

ח. התובעות העריכו כי הקבוצה הרלוונטית מונה 1,050 עובדים שהועסקו במהלך תקופה ממוצעת של 18 חודשים, בשכר חודשי של 3,586 ₪ כך שהסכום הממוצע המגיע לכל אחד מחברי הקבוצה עומד על סך של 3,873 ₪.